סקר שכר נושאי משרה

מבנה שכר בכירים הוא אחד מהכלים המרכזיים העומדים בפני חברה כדי למשוך אליה מנהלים איכותיים, לתמרץ אותם לבצע את תפקידם לאורך זמן ובאופן שישרת את טובת החברה. זה נכון לא רק לגבי נושאי מפתח בכירים בחברה אלא גם לדרגי הביניים ולתפקידים מסוימים אחרים.  סקר שכר אפוא הנו אמצעי חשוב לבניית תוכניות שכר, הטבות ותגמולים, התומך בהנהלות חברה, מנהלי משאבי אנוש ומנהלי שכר והטבות. הסקר משמש ככלי השוואתי ותומך החלטות הבוחן את המציאות בארץ ובעולם בנוגע לרמות השכר והתגמולים המקובלים בענף, במקצוע ובתפקיד.

כך למשל, בחברות מדווחות (חברות אשר מניותיהן נסחרות בבורסה ו/או הנפיקו אג"ח לציבור), ובכפוף לתיקון 20 לחוק החברות המטפל בנושא תגמול מנהלים, מתנהל תהליך מוסדר ושקוף של קבלת החלטות התגמול בחברות, שתפקידו לחזק את הקשר בין מבנה התגמול של נושאי המשרה לבין ביצועי החברה המנוהלת על ידי אותם נושאי משרה. במסגרת זו קובעות החברות מדיניות תגמול ארוכת טווח הקושרת בין שכר הבכירים לביצועי החברה וקבע מנגנונים שונים לאישור תנאי השכר לנושאי המשרה.

הדיון במדיניות התגמול נערך בוועדת התגמול ובדירקטוריון של החברות הציבוריות, בשים לב לתנאי ההעסקה ולהסכמי העסקה הנוכחיים הקיימים בחברה במועד אישור מדיניות תגמול זו. לצורך בחינת תנאי הכהונה, נדרש לבצע השוואה לשוק (Benchmark) – סקר נתונים השוואתי לשכר המקובל בשוק הרלוונטי לתפקידים דומים בחברות דומות.

  •  לצורך ההשוואה יש לבחור חברות ציבוריות ישראליות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בת"א, אשר בעלות מאפיינים פיננסיים דומים (ככל האפשר) כגון – שווי שוק, הכנסות ורווח תפעולי וכו'.
  • סקר השכר יכלול את ביצועי החברה ומיקומה בין חברות ההשוואה בהתאם לפרמטרים פיננסיים נבחרים.
  • ההשוואה תקיף את כל מרכיבי סך התגמול ויוצגו בה (ככל שהמידע קיים): הטווח המקובל לעלות השכר בתפקידים דומים, במונחי עלות לחברה (כולל התפלגות בתוך הטווח); התנאים הנלווים המקובלים בשוק; הטווח המקובל למענקים שנתיים והטווח המקובל לתגמול הוני וסך התגמול.

משרדנו מתמחה בהכנת סקר נושאי משרה או במילים אחרות סקר שכר השוואתי (Benchmark) לבחינת סבירות תנאי התגמול של נושאי משרה בכירים בחברה, הכולל ניתוח סטטיסטי של תנאי התגמול המקובלים לנושאי משרה בכירים בחברות בעלות מאפייני פעילות דומים.

זיתים מבושלים וקצת דמעות

אכלתי היום זיתים מבושלים. אכלתי וטעמתי גם קצת דמעות. האוכל שאנחנו אוכלים הוא לא באמת חומרי, הוא נטו אנרגיה. נטו רגשות. נטו זכרונות ותחושות. אתה לא ממש מבין את זה כשאתה קטן, הרי הכל נלקח כמובן מאליו – חלק טבעי מהחיים. האנשים האהובים שבחייך, כל הטוב שהם עושים לך ועבורך. לא באמת מבינים עד שמתבגרים או לצערנו עד שהאנשים היקרים נלקחים מאיתנו.

זיתים

אמא יקרה, סבתא אהובה, דודה מופלאה..אלו הנשים שבחיינו. אלו שבידיהן ובליבן גידלו אותנו באהבה. וזה מה שקיבלנו מהם. לא אוכל ולא בגדים ולא משחקים – האהבה שלהם גידלה אותנו. להיות אישה זה להיות היולדת, זו שנותנת חיים וזו המטפחת אותם. איך? זה לא טיב המעשים עצמם אלא הכוונה – הכל מתחיל ונגמר באהבה.

מגיל קטן הסתכלתי עליהן, על הנשים הגדולות והיפות שמסביבי, בהערצה. הקשבתי לשיחות, הרחתי בישולים אבל בכנות, אף פעם לא חשבתי שאוכל להיות כמותן. רק הערצתי ורציתי להצטופף להן מתחת

לסינר. להיות על הכפיים, תינוקת מוגנת לעד. כמובן שזה לא אפשרי והחיים דוחפים אותנו בכוח להיות מי שאנחנו חייבים להיות. אנחנו חלק ממערכת מאוזנת וטובה של הטבע שכל פרט בה מטופח באהבה כדי שיתרום את כל מה שהוא למען שאר הפרטים. כולנו קשורים ומחוברים כמו שאומר ערן שיוביץ.

יום אחד את מגלה ממש בהפתעה שגם את הפכת לאישה. זה לא בגלל הבגדים, לא בגלל החמוקיים ואפילו לא בגלל הבישולים הטעימים (למרות שללא ספק הם תורמים) אלא זה כי גילית שגם את מולידה ומטפחת באהבה את האנשים שסביבך – ילדים, בעלי חיים, מבוגרים. כולנו פורחים כשרואים אותנו בעיניים מלאות אהבה. יום אחד את מגלה באמצע כל הבלאגן של החיים , באמצע כל הרגשת אי השלמות שבך שאיכשהו הטבע עשה את שלו ובדרך שלך, בדיוק כמו שאת, גם את הפכת לאישה. זה לא קרה כמו שחשבת ואת מלאה בפגמים כמו תמיד אבל הטבע פיתח בך את היכולת לרצות שיהיה טוב לאחרים, להאיר להם את הלב וליצור סביבם שדה של אמונה ביכולתם, בראייה מלאה ברצון טוב. שדה של אהבה. אולי קצת שונה, קצת אחר כי הוא שלך אבל הוא נושא בתוכו את זה שגדלת בזכותו. את הופכת לאישה כשאת מעניקה אותו הלאה. 

היום אכלתי זיתים מבושלים עם קצת דמעות מתוקות וגעגוע.

חיסונים הם דבר הכרחי?

הדיון על חיסונים עלול להיות מאוד רגיש ויש שיגידו שמדובר בהרעלת הגוף שלנו או בניסיון של חברות התרופות לייצר רווח ועם זאת הייתי רוצה להשוות זאת לחיסונים אצל כלבים שואתם אנו מאוד אוהבים ולרוב לא חושבים פעמיים אם לחסן אותם או לא. לדוגמה כלבת הוא חיסון ליבה ואין שאלה האם לחסן או לא. המחלה עד כדי כך מסוכנת שהחיסון מחוייב בחוק כדי להחזיק כלב. בדומה ניתן לומר שישנם חיסונים רבים בקרב בני אדם שהם חיסוני ליבה ופשוט לא ניתן לקחת את הסיכון שבלא להתחסן עימם.

אך ישנם חיסונים שניתן לשאול לגביהם האם הם הכרחיים? כמו לדוגמא חיסון פפילומה בקרב בני אדם שבתחילה היה מיועד בעיקר לנערות אך לאחר מכן התברר כי חשוב שגם נערים יתחסנו בו. כאן ניתן לפתוח דיון האם הרופאים ממליצים להתחסן או לאו ואיפה עומדת תועלת הפרט מול תועלת הכלל משום שהוא לא מחויב בחוק. בדומה אצל כלבים ניתן למצוא את חיסון הלפטוספורוזיס או העכברת – זהו אינו חיסון ליבה וסיכון ההידבקות תלוי במידת החשיפה של חיית המחמד לנגיף. העכברת מתפשטת בדרך כלל באמצעות שתן נגוע של חיות בר, כך שאיילים, דביבונים, חולדות, בואשים וכולי מעבירים אותה. ניתן לטפל במחלה בקלות אם מאבחנים אותה בזמן אך אם לא היא עלולה לגרום לנזקים בכבד, בכליות ובמערכות נוספות. כך שכאן אם הכלב שלכם נמצא במגע עם איזורים בהם מסתובבים חיות בר ייתכן וכדאי לחסן אותו, בדיוק כפי שאם הנער או הנערה שלכם גדלים בתרבות מתירנית יחסית בכל הקשור ליחסי מין חשוב מאוד לחסן אותם כנגד פפילומה.

ואיך אפשר בלי להתייחס אל וירוס הקורונה – כולנו מייחלים לחיסון אך האם זה יהיה חיסון חובה ואם כן האם לכל האוכלוסיה? ומה לגבי בעלי חיים שנמצאים בסיכון גבוה? האם נצטרך לחסן אותם? סביר להניח שבגלל הטראומה הציבורית והפחד והמודעות רבים יתחסנו בחיסון, אלא אם הם סבורים כי מדובר במגיפה מומצאת או ניסיון לשליטה עולמית. אך האם נבחר לחסן גם את בעלי החיים בין אם כדי להגן עליהם או בין אם כדי למנוע העברת מחלות.
https://handzel.co.il/articles/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/
https://davidson.weizmann.ac.il/stub-20
https://stopapilloma.co.il

סבתא בחל"ת מחפשת עבודה

חל"ת או אבטלה

במציאות הישראלית קרוב ל40% מהצעירים נעזרים בהורים שלהם כלכלית. אבל מה קורה כאשר הדור שאמור להיות מבוסס וחוסך כבר לא יכול לסייע כלכלית? עכשיו במשבר הקורונה כשתחומים שלמים נסגרו לחלוטין ותחומים אחרים נפגעו בצורה אנושה אנו רואים לא מעט סבים וסבתות שפוטרו או הוצאו לחל"ת בין אם משום שעבדו בתחומי האירועים והתרבות, הבידור או התיירות או בין אם החברה בה הועסקו ניצלה את התקופה הקשה כדי לקצץ בכוח האדם. אוכלוסיה זו נמצאת בהתלבטות לא פשוטה, האם להתחיל לחפש עבודה מאפס? ללמוד לעשות שימוש באתרים לחיפוש עבודה? לפתוח פרופיל בלינקדין? לכתוב קורות חיים מעודכנים ולהתחיל לשלוח לכל העולם? או להעביר את השנים שנותרו איכשהו עד לפנסיה ולהיפלט משוק העבודה לחלוטין?
במקרים רבים, אפילו כשאנשים אלו בוחרים לחפש עבודה הם מקבלים בתקופה זו בה היצע המחפשים גבוה, הצעות שאינן הולמות את הכישורים המקצועיים שלהם מבחינת שכר או משרות תובעניות מדי מבחינת שעות וימי עבודה. חשוב לדעת בתקופות שכאלו לעשות שימוש בקורסים החינמיים של לשכת התעסוקה, בקבוצות מקוונות וארגונים שנותנים תמיכה לאנשים באמצע חייהם ובכל רשת הקשרים החברתיים שבניתם לאורך השנים. לעיתים יש צורך ללמוד להתמודד עם החרדה והרגשת חוסר הביטחון המתלווים למשבר כזה ויכולים להביא לשיתוק או לפסימיות קיצונית במיוחד. איני טוען כי לצעירים כיום קל יותר אך ללא ספק מדובר בהתמודדות אחרת לחלוטין. אישה צעירה לדוגמא, סטודנטית שגרה בשכירות ועבדה כדיילת או מלצרית או מאבטחת בתחום שנסגר, סביר להניח שמוצאת את עצמה מתמודדת עם חזרה לבית הוריה, קושי לצבור ניסיון תעסוקתי משמעותי ולחסוך ולמעשה הרגשה של חודשים אבודים מהחיים. היא שוקלת למצוא עבודה בתל אביב. במקרים רבים תהליך זה מתלווה לפתיחת חסכונות וניסיון לשמור על האופטימיות ועל מצב רוח מרומם. אם הסטודנטים לומדים תחום שאינו נדרש כיום או תחום שספג מכת מוות מהקורונה הרגשת חוסר הוודאות מתעצמת ואיתה גם השאלות לגבי הסבה מקצועית או יציאה לדרך מקצועית עצמאית. כל אלו בוודאי שמתגמדים אל מול אדם שמתמודד עם חולה קורונה במשפחה או שאיבד אדם לקורונה או במקרה של הסבים והסבתות גם היותם בקבוצת סיכון והצורך לשמור על עצמם יותר מהרגיל

כיסאות רחצה לבטיחות מקסימלית בחדר האמבטיה

בטיחות בגיל מבוגר

ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים הרבה מהניידות שלנו. למרות שזקנים רבים רוצים להישאר עצמאים, אפילו פעילויות יומיומיות כמו מקלחת ורחצה הופכות מאתגרות ומסוכנות יותר. מקלחות הן מקום מועד לנפילות ונפילות בגילאים מאוחרים עלולות להיות קטלניות ומזיקות עד מאוד. לנופלים יש סבירות גבוהה להיפצע ולסבול מנזק בלתי הפיך ואף להתאשפז ולהיכנס לניתוח כאשר מדובר בנפילות מעל גיל 65. סיכון זה גורם לזקנים רבים לעבור לבתי אבות או למוסדות סיעודים בגילאים אלו. אלו הנשארים בביתם חייבים לשפץ את הבית ולהיערך לקראת שינויי הגיל וחשוב להתחיל זאת מחדר הרחצה שהוא החדר המסוכן ביותר בבית. פרט לפסים נגד החלקה על הרצפות, מערכת התראה מתקדמת ומעקות עזר בקירות כדאי וחשוב לשעות שימוש בכיסאות רחצה. כיסאות רחצה מספקים יציבות במקלחת. הם מאפשרים למשתמש לנוח בזמן שהוא מתקלח, מה שיכול למנוע נפילות. כמובן שהם מונעים נפילות גם בשל העובדה שקשה ליפול אם אתה יושב. כיסאות רחצה גם מסייעים בכניסה וביציאה מהמקלחת.

ישנם בשוק מגוון כיסאות רחצה והבחירה ביניהם צריכה להיות לפי צרכי המשתמש והאתגר הפיזי שאיתו היא או הוא מתמודדים. האם יש צורך בשרפרף למנוחה או בכיסא עם גלגלים המאפשר מקלחת בישיבה ושימוש באסלה ללא קימה?

שני כסאות רחצה של קשישים לדוגמא

כיסא מקלחת רחב ומסיבי – אלו כיסאות איכותיים העשויים מסגסוגת אלומיניום ועור. כסאות אלו מתכווננים ופשוטים להרכבה ולתפעול. מדובר בכיסאות נוחים ויציבים עם חורי ניקוז ומנגנון מונע החלקה. תכונות עיקריות: עשוי מאלומיניום ועור, מתכוונן בגובה, מיועד לשימוש יומיומי.

כיסא מקלחת סטנדרטי הדומה לכיסא רגיל – מדובר בכיסא המאפשר ישיבה דומה לזו של כיסא רגיל רק במקלחת. גם כיסא זה מתכוונן בגובה. ניתן גם לפרק, לקפל ולאחסן אותו בקלות וכן להעמיד אותו גם במקלחת עם רצפה משופעת. מדובר בכיסאות יציבים מאוד היכולים לשאת משקל גדול יחסית ובשונה מהכיסאות הרחבים יש לו ידיות המאפשרות להשעין את הידיים משני הצדדים. תכונות עיקריות: גובה מתכוונן, מתקפל לאחסון, יכול לשאת משקל גדול מאוד, מתאים לאמבטיות מעוקלות.

שיחות עם אלוהים לקראת יום כיפור

נר זיכרון יום כיפור

עוד מעט מגיע היום הקדוש, עוד מעט זמן לחשבון נפש כל כולנו, של כל העם שלנו על מעשי האונס, הבחירות, הקורונה והשנאה הגואה בינינו וחשבון הנפש האישי של כל אחד מאיתנו. בתקופה הזו אני מצטרפת למהלך ונזכרת. הזיכרון הראשון שלי לשיחה עם אלוהים נושק לגיל חמש או שש. זה היה שהוזמנתי עם הורי למחלקה כירורגית בקופת חולים להסיר נגעים שהיו על אצבעותיי. באותו יום, אמי לא ראתה, עברתי את גדר חצר ביתנו והסתתרתי שם.
בשלב מסוים הפניתי את ראשי לשמיים והתחלתי בשיחה עם אלוהים. אינני יודעת להצביע מאיפה בגיל כזה צעיר הייתה נטועה בתפיסתי המחשבה שמי שמקלל את אלוהים מות יומת. ברור לי שתפיסה זו לא הגיעה מבית הורי. בביתנו לא היה דיבור על האלוהות, הוא לא היה נוכח. יתכן שתפיסה זו הגיעה אלי דרך ילדי הרב שגרו לא הרחק מאיתנו, ילדים איתם נהגנו מידי פעם לשחק ויתכן שזו תפיסה ממקורות אחרי: מגלגלים קודמים, מהספרייה האקשית, מה-D.N.A שנצרב במהלך האבולוציה האנושית. בכל מקרה, הרמתי ראשי לשמיים ששם על פי תפיסתי כילדה נמצא האלוהים
ושאלתי אותו למה הוא נתן לי נגעים שבגללם אני צריכה לעבור הליך רפואי.
אני אפילו לא יודעת אם ציפיתי לתשובה. בכל מקרה לא קיבלתי תשובה, במקומה קיבלתי תחושה חזקה שאני צריכה לעצבן את אלוהים כדי שהוא יתקשר איתי. בחשיבה ילדותית חרצתי לכיוונו לשון, דבר לא קרה. אז החלטתי לקלל אותו בידיעה שעל כך חייבת להיות תשובה ואולי אפילו מוות, לא עלינו, יגיע אלי ממנו בתגובה. אני זוכרת את המחשבה שאם הוא יגיב כך בטוח שלא אצטרך לעבור את ההליך הכירורגי המפחיד כל כך. אינני זוכרת מה הקללה שהפניתי כלפיו, אני רק זוכרת שחפנתי את ראשי בידי בציפייה למשהו איום ונורא. כלום לא קרה. ריווחתי מקום בין אצבעותיי הצצתי בעין אחת ציפיתי לראות אל כועס ונוקם. שום פרצוף זועף לא נראה, פקחתי את עיני השנייה ועדיין כלום לא היה. הסרתי את ידי מפני וכלום. אני זוכרת את התדהמה שתפסה אותי. לפתע שמעתי את הורי קוראים בשמי. לא הגבתי לקריאה. אבי הגיע בריצה, חיבק אותי באהבה ושאל: "למה את יושבת כאן?" לא השבתי דבר. הוא המשיך ואמר: "חיפשנו אותך, דאגנו לך כל כך."
בתוכי הרגשתי שהוא הציל אותי מאלוהי. הוא נתן לי יד ואמר: "בואי צריכים ללכת לקופת חולים."
אחרי נסיונות וסירובים שלי לטיפול נקטו בשיטה של הסחת הדעת והמבט, רק כך צלחתי את הטיפול שאיים עליי. הוזמנתי לטיפול בנגעים שביד השנייה, אך עד לתאריך היעד הם נעלמו מעצמם (הוסבר שהשורש להם היה ביד שטופלה). שמחתי מאוד, אך כילדה לא הבנתי כיצד קרה שאני קיללתי את אלוהי ובמקום עונש קיבלתי מתנה. בהמשך, ולאורך כל חיי המשכתי לשוחח עם אלוהיי, הוא נבנה בי אט אט ושינה צורה מאל מעניש לטוב ומיטיב. לקריאה נוספת – http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%99

האם יש לאלוהים רגשות?

מלאכית

אנחנו בני האדם חושבים ומנתחים הכול על פי חמשת החושים שלנו ע"י תבניות מובנות במוחנו ולפי כל הידע שרכשנו במרוצת החיים מהסביבה וממקורות מידע שנכתבו במשך ההיסטוריה. כל מה שאנו יכולים לחשוב, דמיין, להסיק או להבין נובע רק מכל מה שנמצא בנו בתוכנו, לכן גם התפיסה שלנו במושג כמו אלוהים תהיה פועל יוצא מהידיעות ומהיכולות השכליות והרגשיות שלנו. אנחנו בונים חגים וטקסים פרימיטיביים כמו השתחוות לעצים, יום כיפור, רמאדן ועוד.
אלוהים, חוץ מהרעיון שאנו חושבים שזהו כוח עליון ושהוא נסתר מאתנו, אנו גם נוטים ליחס אליו תכונות אנושיות וגם לדבר עליו ואליו כמו אל אחד מאתנו ויש לכך הרבה הסברים. אחד מהם הוא שכל מה שנכתב על אלוהים אנו קוראים בכתבים שנכתבו ע"י אנשים בשר ודם, כמונו אמנם, אבל יחד עם זאת אנשים אלו שנקראים מקובלים השיגו בעצמם קשר עם אותו כח עליון כתבו מתוך ניסיונם את הרגשתם
והביעו זאת בשפה שלנו – בני האדם. עובדה זו מבלבלת אותנו ואנו האנשים הפשוטים שלא נמצאים באותה יכולת השגה כמו אותם מקובלים שכתבו את כל ספרי התורה הקדושים חושבים בטעות שהנכתב באותם ספרים הם סיפורי היסטוריה על דמויות כאלה ואחרות. על כך כתב הרמב"ם, "הכל על פי דעתן
של בני האדם הוא שאינן מכירים אלא הגופות ודיברה תורה כלשון בני אדם…והכל משל".
בכל ספרי הקודש נכתב על כוחות הטבע והיחסים ביניהם ואנו עושים עוול גדול כשקוראים את הכתבים כפשוטם. כל התיאורים של אותם יחסים בין כוחות הטבע נכתבו באמצעות דימויים אנושיים. בנוסף התנ"ך מכיל אין סוף דימויים גופניים ואלוהים מתואר כבעל רגשות –רחום, חנון, קנאי, אוהב, שונא ועוד שלל תיאורים רגשיים וגופניים. מאחר וכל ספרי הקודש באים להדריך וללמד את האדם איך להתנהג, איך לשמור על החוקים הנכונים כדי שיוכלו לחיות חיים של שלום, שפע ואחווה עם שאר באי עולם וכל החי צומח דומם ובכך לבוא לקיום מטרת הבריאה ובסופו של דבר גם להשיג את הקשר הנכון עם אלוהים, לא היה מנוס מלהשתמש במושגים שאותו בן אנוש מכיר ומבין.
במרוצת השנים נולדו להן הדתות וכל אחת מהן פירשה לפי דעתה את הכתבים הקדושים ומכאן נולדו גם השקפות דעות ומנהגים שהעצימו והרחיקו את האלוהות מהאמת היחידה. כיום קיימים מעט מאד מקובלים שבאמת יודעים את אלוהים ולעומתם שפע של מנהגים שמרחיקים אותנו יותר ויותר מהדבר האמיתי ועושים נזק כפול בכך שכל אותם מאמינים חושבים לתומם שלהפך, כך הם מתקרבים יותר ויותר אל האלוהים.

ביום מן הימים

ביום מן הימים. ללא התראה מיוחדת ,זה יכול להיות יום רגיל בעבודה או תוך כדי צפייה בטלוויזיה או סתם יום חופש בו אתה משתרע בבית ללא מעש ונהנה מן השלווה ועוד יותר נהנה מעצם זה שאת במנוחה לעומת כל האנשים שעכשיו נמצאים בעבודה ואז כפי שאמרתי ללא התראה מיוחדת תוקפת אותך הרגשה לא ברורה. הרגשה היכולה לשנות לאדם מציאות. פתאום עולה בך שאלה מאוד מוזרה שלא ברור מאיפה והופכת למשהו יקר שהולך ללוות אותך עד שארית ימיך. השאלה הפשוטה לכאורה של מה הטעם בחיים? מה היא המשמעות של הקיום שלי בעולם הזה ובכלל משמעות קיום העולם.

יום שכולו טוב

עכשיו שהשאלה מתחילה ללוות אותך בכל אשר תלך, בבית, בעבודה כשאתה קם ולפני שאתה הולך לישון, נפתחת בפניך בחירה מעניינת האם להמשיך את החיים כפי שהיו ולמחוק את השאלה מעל סדר היום או ללכת בעקבות הלב ולחפש תשובה לשאלה זו. כנראה שכל אחד עמד כמוני בהתלבטות הזו. כאשר ניסיתי לדבר עם כמה חברים בנושא רוב התגובות היו כאלה שהוכיחו שרוב האנשים אכן נתקלים בשאלה הזו אך רובם מעדיפים לא להקדיש לה זמן לבירורים אלה מעדיפים להמשיך בחייהם.

ניסיתי את הדרך הזו אבל השאלה לא נתנה לי מנוח, היא החלה להטריד אותי בכל מעשה שעשיתי, בשביל מה אתה עושה את זה? לא חבל על הזמן? מה יוצא לך מזה? פתאום מצאתי שחלק גדול מהדברים שנתנו לי טעם בחיים איבדו מקסמם ולא הייתה לי עוד המוטיבציה לעשותם. קיבלתי על עצמי החלטה לנסות לקבל תשובה על השאלה או יותר נכון השאלות הללו. התחלתי לחפש ברשת כמובן. לתדהמתי מצאתי אין סוף אנשים וארגונים שהציעו פתרון לנושא. התחלתי לקרוא על השיטות השונות ומתוך כל השיטות עלתה בי ההרגשה שבחכמת הקבלה יש את התשובה לשאלות.

לאחר בדיקה מצאתי שאירגון בני ברוך משדר את התדר הנכון עבורי, בעיקר תפסה אותי הידיעה שחוכמה זו מיועדת לכל בני האדם ללא הבדל דת גזע ומין. האירגון שמבסס את חוכמת הקבלה על כתבי מקובלים אותנטיים כמו הארי, בעל הסולם וממשיך דרכו הרב ברוך הלוי אשלג שעל שמו נקרא הארגון. הבנתי שהארגון מקיף את הגלובוס ויש לו תלמידים רבים כמעט בכל מדינה בעולם.

באתר בני ברוך מצאתי אין ספור חומרים ושעורים שאיפשרו לי לחדור לתוך עולם הקבלה, יתרה מכך, החופשיות שהארגון נתן לכל אחד להשתמש בידע שלו וללא תשלום שוותה את ליבי ולאחר מספר חודשים של לימוד עצמי מצאתי את עצמי נרשם לקורס ללימוד חכמת הקבלה. מצאתי את עצמי עם עוד אנשים מכל שכבות הציבור שלכולם היית אותה שאלה מה הטעם בחיים? וכמוני בחרו בלימוד .

אופנה

מהי אופנה? אופנה היא השפעת הסביבה על האדם. למה הכוונה? אופנה זה תכתיב חברתי למה שמתאים, למה שנכון, למה שיפה, למה שטרנדי בתחומים שונים כגו: ביגוד, תמרוקים, ריהוט, עיצוב פנים וחוץ, אומנות ועוד. האופנה מתקשרת לתקופה זו או אחרת, מחוכים שהיו מאוד אופנתיים במאות קודמות אינן אופנתיים בימנו אנו. האופנה מטבעה משתנה מתקופה לתקופה, ללא שיקולים
רציונאליים. ומה שהיה אופנתי אתמול כבר פאסה היום. אופנה גם משתנה מאזור לאזור. ילדים שמגיעים למערכת החינוך מארצות אחרות בלבוש שהיפה בארצם זוכים ללעג על לבושם מצד הילדים המקומיים ומהר מאוד מתאימים עצמם לאופנת הלבוש המקומית.
לחברות אופנה תכתיבי לבוש שונים. אופנה בחברה החרדית שונה מאופנה חברה החילונית. בחברה החרדית מעצבי אופנת נשים למיניהם ישקיעו מחשבה ויעצבו פריטי אופנה שאין לחברה החילונית עניין בהם. למשל פאות שער לנשים, כובעים להסתרת השיער, שמלות המצניעות את אברי הגוף השונים. למתבונן החילוני הלבוש בחברה החרדית יראה אחיד אך לא הוא. גם בחברה החרדית יש טרנדים אופנתיים ויותר נשים נוהות אחר השפעת האמירה האופנתית שבחברה שלהם. בחברה החילונית מעצבי אופנת נשים יעצבו פריטי לבוש שלנשים החרדיות אין עניין בהם כגון בגדי ים חשופים, גופיות, מכנסיים, שמלות ללא שרוולים וכו'.
האופנה משפיעה על תפיסת היופי בעיני הציבור. זכור לי שבצעירותי כפרצה לה האופנה של מכנסיים מתרחבים,/מכנסי פדלופון, אני וחבריי שהיינו בתנועת הצופים התייחסנו אליהם בתחילה כמכנסיים של "פושטקים" דהיינו עבריינים. התנגדנו בתוקף ללבוש מכנסיים כאלה. אופנת מכנסי הפדלפון האלה תפסו להם מקום נכבד בעולם האופנה דאז, ילדי הפרחים אף הם נכסו לעצמם פריט לבוש זה וגם אנו ילדי תנועת הצופים נענינו לתכתיב האופנתי ואותם מכנסיים שהיו בתחילה מאוסים בעינינו הפכו פריט טרנדי גם בארון הבגדים שלנו. מה שמחזק את המשפט הפותח שאופנה היא השפעת הסביבה על האדם.
נשים נעתרות להשפעת הסביבה האופנתית יותר מגברים. למה? כי הן נחשבות למין היפה שבאדם והן מוכנות למען היופי להיעתר לנוסחת היופי שקבעו אלילי האופנה . תראו לי אישה אחת שמבחירתה הייתה הולכת לעבודה עם נעלי עם עקבים גבוהים ודקיקים ומסתובבת יום שלם עם פריט הלבוש המזיק והלא נוח הזה. אם האופנה לא הייתה תכתיב חברתי שמתלבש על הצורך של האישה ביופי, להערכתי

אהבה

אהבה מה זה? כמה רומנים נכתבו אליה, כמה מדברים אליה? כמה כמהים לה?האם אותה אהבה שאנחנו  מכירים היא אהבה אמיתית? או שזה משהו אחר לגמרי שאנחנו לא מבינים מה זה בכלל. משהו כמו שמלמדים בני ברוך ?

אני לאורך החיים שלי תהיתי מה זה אהבה, בהתחלה היה נדמה זה קשר רומנטי בין גבר לאשה וכל כך רציתי להאמין שזה קיים ולא נגמר כמו ברומנים שקראתי, בנוסף התחלתי לחקור מה זה אהבה מזוויות אחרות, מילדות זוכרת את עצמי ילדה שתמיד נמשכת אחרי המושג הזה אהבה, ילדה שרצתה לאהוב, ושיאהבו אותה ולא הבינה לעיתים למה כשהיא פתוחה ומוכנה לתת אהבה לכולם, דוחים אותה , משתמשים בה וחושבים שהיא שונה חייזרית משונה,סוג של פראירית.

אדם שבמהות שלו יש אהבה מאוד קשה לו לחיות בעולמנו האכזר הוא רוצה לאהוב ולתת ורוצה שעולם גם יחזיר לעיתים זה לא קורה ומשוטט בעולם עם אהבה שלו בודד ומוזר, נתקע בקירות של לב אטום של רוב אנשים שלא מרשים שאהבה תכנס לליבם, לעיתים אומרים אהבה זה לחלשים, אהבה זה לילדים וניאיבים אנחנו חזקים ומבינים שהיא לא קיימת.

בעולם אטום אכזר המשכתי לחפש אחרי אהבה גם רומנטית וגם אהבה נוספת שלעיתים יקום נותן לך מלטף אותך מוביל אותך בדרך אליה, מנסה לכוון למקום שכן תמשיכי בחיפוש אחרי אותו רגש מדהים וממלא רגש של אהבה אמיתית.

הלב שלי נשבר שוב ושוב אבל המשיך לחפש משהו מעבר , המשיך לחפש אהבה.אחרי חיפושים אין סופיים מצאתי משהו שדומה לזה, מצאתי שיטה שמדברת על אהבה על אותה אהבה שחיפשתי , שבכלל זה המטרה בכלל לאהוב מעל ההבדלים, וזה חוכמת הקבלה, ואהבת לרעך כמוך .יש  ממש שיטה שאפשר להתפתח אתה ולהעמיק באהבה, ואז התחלתי ללמוד וקיבלתי המון אהבה מאנשים שלמדו איתי הם עטפו באהבה ואני גיליתי בעצמי כוחות להיות אני האמיתית .

 התחלתי ללמוד ולהבין שאותה אהבה שחשבתי לא חיפשתי זה לא בדיוק זה וזה ברובד יותר עמוק ואני בכלל לא אוהבת ואם אני אוהבת אז כדי שהיה לי נעים שאני ארגיש טוב עם עצמי,ואני שחשבתי שאני הכי אוהבת בעולם גיליתי את עצמי שונאת ורוצה שיאהבו בכל מחיר לקבל לעצמי את האהבה.

 לאורך הלימוד כשעוברים שנים מבינים את משמעות האמיתית של אהבה והיא לעשות לחבר טוב לא משנה מה אתה מרגיש,לא לחשוב אל עצמי בכלל, רק לתת בלי תמורה,בהתחלה זה מאוד קשה לתפיסה ומושג האהבה משתנה, אבל אם הזמן זה מופנם ואם יש דוגמאות של אנשים שעושים את זה אז יותר קל ,את מבינה את אפסותיך ורצון שלך למצוא אהבה אגואיסטית ורוצה להיות כמוהם, שנותנים את הכל למען גילוי של אותה אהבה, ואם יש לך מזל אז את מצליחה לתת באותה צורה ואז נוצר קשר , נוצר חיבור אמיתי , חיבור של אהבה, חיבור שבו אדם האחר חשוב לך הרבה יותר מעצמך, זה נראה לי אהבה אמיתית, לתת לאחר, לראות את האחר ולא את עצמך ועם כל אחד מאתנו במקצת יקיים את זה אולי נרגיש משהו ממלא אותנו, אותו כוח עליון אותו כוח הטבע שאוהב אותנו אהבה אין סופית אנחנו פשוט לא מרגישים אותה,מכיוון זה נסתר מאתנו בכבלים של אהבה עצמית.

מקום שלא מוכן לתת לאחר, לא מוכן להזדהות עם אחר,מקום שרוצה לנצל את האהבה של האחר אותו מקום שכובל אותנו ומסתיר מאתנו את האהבה אמיתית, אותו מקום קשה כמו אבן ,מקום לא מרגיש, מקום מת ,אבל בני ברוך מלמדים על שיטה שפותחת את אותו מקום מת ועושה ומחייה אותו, לאורך השנים אדם עובר תהליכים שהופכים את הלבבות הקשים ביותר לרכים ומלאה אהבה