באפריל של שנת 2019 נכנס לתוקף חוק נתוני האשראי, חוק זה מורה לבנק ישראל לרכז את הפעולות הפיננסיות שביצענו במהלך 3 שנים ועד 10 שנים, כאשר המידע יהיה נגיש לחברות האשראי השונות ולבנקים. נגישות זו וריכוז מידע מהסוג הזה נעשים על מנת לעודד את חברות האשראי והבנקים, לתת הלוואות בצורה נוחה ועם תחרות גדולה יותר, גם לאלו עם נתונים חיוביים וגם לעזור לבעלי נתונים שליליים.
מרכיבי הדוח
דוח האשראי מורכב מפעולות פיננסיות שאתם מבצעים, שעל פניו זה אומר המון אבל בעצם לא אומר הרבה לחלק מאיתנו שלא כל כך מאורעים בתחום הפיננסי, לכן לפני שנגלוש למשמעויות של הדוח קודם נכיר אותו.
1. מסגרת אשראי-
לא מעט מהישראלים חיים באוברדרפט עולה ויורד, הדבר הזה הופך לשגרה מהרגע שהבנק מאשר לנו את מסגרת האשראי אנחנו מרגישים "חופשיים" להתנהל בתוכה ומבלי להבין את המשמעות. אך כאשר אנחנו מדברים על דוח פיננסי ועל דירוג אשראי, גם מסגרת האשראי שנקבל מהבנק הינה נמצאת במבחן, כאשר אם חשבון הבנק שלכם נמצא באוברדראפט תמידי הדבר ישפיע על הדירוג שלכם ולהפך.
2.ערבויות-
בדיוק כמו המשפט העתיק, "ספר לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה" רק שבדירוג האשראי ישנה התייחסות גם לערבויות שבהם אתם ערבים להם וגם בהלואות שבהם היו לכם ערבים. כמו מסגרת האשראי גם התנהלות שנו כערבים להלוואות של מכרים וחברים יכולה לתת דגימה להתנהלות הפיננסית שלנו, לכן זכרו כי גם פעולות אלו יכולות להשפיע על דירוג האשראי שלכם.
3.חדילת פירעון/הוצאה לפועל/פשיטת רגל כמובן שכל אלו משפיעים על דוח ריכוז הנתונים, כאשר במקרה של דחיית פירעון או הוצאה לפועל, דוח נתוני האשראי שלנו עלול להפגע ולהראות מאזנים שליליים.
משמעות הדוח
החוק שנכנס לתוקף לפני שנתיים הוא חלק מהניסיון לייצר מערכת פיננסית טובה יותר, תחרות יותר ומתמרצת יותר. כל אלו אמורים לקרות על ידי איסוף המידע הפיננסי שלנו על ידי בנק ישראל(תוכלו לבקש שלא יאספו עליכם), ריכוז בדוח ומתן ציון בהתאם לפעילויות שלנו. כך בעצם שאם יש לכם דירוג אשראי גבוהה, הבנקים יתחרו לתת כם הלוואות ומסגרות אשראי נוחות ולהפך.
ניתן לקרוא עוד בנושא כאן – https://www.captaincredit.co.il/דוח-ריכוז-נתונים
וחשוב לזכור כי חוק זה לא נחקק רק על מנת לעודד תחרות בנקאית, אלא גם לעזור לכם להתנהל בצורה פיננסית בריאה יותר.