המשך מחלק א
דווקא בגלל הצלחתנו אנחנו מנסים לשכנע את האנטישמים שכדאי להם לאהוב אותנו. כמו שנאמר, אנחנו מביאים לעולם כל כך הרבה דברים טובים, אז למה הם שונאים אותנו? כנראה שהתשובה נעוצה בזה שהעולם אולי לא מסתפק בזה. יש כאן משהו אחר שהעולם רוצה מאיתנו והוא איננו כל מה שהזכרנו.
תקומת העם היהודי במדינת ישראל בעת החדשה היא הוכחה לכך. מכל קצוות העולם התקבצו יהודים בארצם ההיסטורית וכנגד כל הסיכויים הקימו קיבוצים, מושבים וערים, סללו כבישים, בנו תשתיות, תעשייה, צבא לדוגמה, הפריחו את השממה, פיתחו חקלאות שמהווה דוגמה בעולם כולו. הצליחו לנצח את האויבים שהקיפו אותם מכל הגבולות במלחמות, תוך ניסים ונפלאות. הפיתוחים הצבאיים של ישראל מהווים דוגמה לעולם כולו. במשך כל השנים הראשונות עד אמצע שנות ה-70, המדינה הצעירה זכתה להרבה פרגון בעולם, והיוותה דוגמה אליה העולם כולו נשא עיניים.
נשאלת השאלה, מה היה אז שגרם למדינות רבות כל כך לתמוך ברעיון של מדינת היהודים ומה קרה מאז שהתהפך עלינו העולם?
יש מי שיאמר שהסיבה היא הבעיה הפלסטינית, אלא שיש מדינות בעולם שמבצעות פשעים ומפרים את זכויות האדם והחופש בצורה חמורה הרבה יותר ממה שמייחסים לישראל, אז למה אותן לא שונאים כל כך כמו את ישראל, ולמה לא נטפלים אליהן כמו לישראל?
גם כאן אין הלימה בין הרעיון לבין העובדה בשטח.
אם נשכיל לצאת מהקופסה ונסתכל על מה שכן עבד לעם היהודי בכל הזמנים, נמצא שכל פעם שהיהודים פעלו באחדות, סביב מטרה משותפת, באסרטיביות ובאמונה מלאה בצדקת דרכם, העולם עמד ומחא להם כפיים.
אך כשהיהודים מפולגים, עסוקים במלחמות בינם לבין עצמם, מתנתקים משורשיהם ומתכחשים להיותם בעלי מורשת ייחודית, ומנסים להתנער ממהותם היהודי וחותרים להפוך את ליישות המתדמה לכל עם או אומה אחרת, אז הקסם שכל כך מרגש את העולם, נעלם ומתעורר בוז, זלזול ושנאה ממש.
אי אפשר להתכחש להיותו של העם היהודי עם מיוחד ויוצא דופן.
יש תפיסה שיש איזו השגחה מיוחדת שלא נותנת ליהודי להיעלם. העובדה היא שאכן, העם היהודי הוא היחיד מבין כל עמי העולם בהיסטוריה האנושית שהצליח לשרוד בייחודיותו ולא התבולל או נעלם בין עמים אחרים, למרות הגלויות והפיזור בעולם. היהודים מייחסים את זה להיותם "העם הנבחר". אך זה נתפס אצל רבים כהתנשאות, גם בין יהודים.
אז לא רק שלא יודעים למה שונאים אותנו, גם לא מבינים מה זה להיות "עם נבחר".
העם היהודי לא נוצר מאיזה שבט שיצא מאישה ואיש שהתרבו והפכו לעם.
העם היהודי נוצר מרעיון שכולו מתחבר במשפט אחד שגור בפי כל יהודי, שמשום מה אנחנו בעצמנו מזלזלים בערכו: ואהבת לרעך כמוך.
תפקידו של העם היהודי הוא לממש בפועל את הערך העליון הזה. כשהיהודים פועלים יחד למימוש הכלל הזה, הכל עובד טוב. אך ככל שמתרחקים ממנו, מגיע שוב ושוב החורבן ומפזר אותנו לכל הרוחות.
אנחנו נמצאים כעת שוב בפני חורבן שמאיים להתרחש עלינו. נראה שהעולם הולך ומכין את עצמו למכה הבאה נגדנו. לא ניתן להתכחש עוד ליחס המיוחד שהעולם כולו מפנה אלינו. אין טעם להשלות את עצמנו שזה לא יקרה לנו שוב, שהפעם לא נלך כצאן לטבח.
אך האמת היא שאילו יהודים היו נוהגים כצאן, הם לא היו יכולים להיות מובלים לטבח, אלא רק כשהם אינדיווידואליסטים, כל אחד לגורלו, אין לו את הדבק שישמור עליו בתוך העדר, כך קל מאד לטרוף אותו.
נוכל למנוע את האסון רק אם נקבל את הייחודיות שלנו בלי שום התנצלות. נעמוד על זכותנו להגדרה עצמית יהודית, לזכותנו להתקיים כעם, נהיה גאים בהיותנו עם, נהיה גאים בשורשים שלנו, בתורה, ביהדות שלנו. ואז נרים ראש ביחד, בלי שהעולם יחייב אותנו לעשות את זה מתוך האפר.