בגדי המלך החדשים

“לא רוצה להתלבש!” כבר 7:50 בבוקר, ושוב הוויכוח הקבוע, ברור שאם לא נצא תוך 5 דקות אאחר לעבודה, וגם צריך להספיק לתדלק, “את רוצה לבחור לבד מה ללבוש?
“לא, לא רוצה, לא רוצה חולצה!” היא צועקת, והסבלנות שלי כמעט נגמרת
“אבל קר בחוץ מותק, וכבר מאוחר מאוד, בבקשה מאמי בואי נתלבש כבר ונצא לגן….”

הרי לא אלביש אותה בכוח, אני חושב לעצמי, מה לא ניסיתי??
נו באמת, מה אני אמור לנהל את המשא ומתן הזה כל יום?!
היא עוד לא בת 3 למה היא כזאת עקשנית , מה יהיה כשהיא תהיה בת 16???
וואי וואי… מה מחכה לי… איכשהו הצלחתי לשכנע אותה להתלבש, אפילו בסטייל והגענו לגן, כמובן שלעבודה איחרתי ודלק לא מילאתי.

אבל החלטתי! אני סיימתי להתווכח איתה על זה!
אם היא לא רוצה להתלבש, שלא תתלבש, מבחינתי שגם תלך ערומה לגן,

הבוקר הגיע, sure enough כצפוי, הילדה לא רוצה להתלבש, “בסדר עניתי, זו החלטה שלך”
ובאמת הספקנו לתדלק ולא רק שהגעתי לעבודה בזמן אפילו היו לי 10 דקות לשתות קפה בסבבה.

איך זה קרה?
פשוט מאוד, לקחתי אותה כמו שהיא לגן, כשהיא לובשת רק תחתונים וגרביים
(אבל עטופה בשמיכה רצינית ועם תיק מלא בגדים להמשך), בלי עצבים בלי מצפון, ובטח לא כאיזו ענישה, אלא מתוך אמונה והרגשה חדה עדיף שהילד ילמד ויבין בעצמו את ההשלכות של ההחלטות והמעשים שלו.
כמובן שבדרך לגן הצעתי לה מספר פעמים להתלבש אבל היא החליטה שהיא לא רוצה,
ובאמת נכנסו אל הגן ככה, הגננת גיחחה לרגע אבל לא נתנה לזה יחס מיוחד ואחרי כמה דקות שהעקשנית שלי הסתובבה והשוויצה בבגדי המלך החדשים,
אחד החברים אמר לה “נגה, קר ככה”, כשהחבר השני אמר “בחורף לובשים מעיל”
היא כבר רצה אל התיק וממש ביקשה שנעזור לה להתלבש ולהיות “כמו החברים”

זה היה שיעור מדהים בשבילי, והבנתי ממנו כמה דברים:
– לילד יש רצון עצמאי משלו, הוא חוקר ומגלה את העולם, אז אם זה לא באמת מסכן אותו, חשוב שניתן לו, שנשחרר את השליטה וננסה לתמוך, אם נצטרף למסע שלהם נהיה מופתעים מהגילויים!
– בלי שיפוטיות, ובלי ביקורתיות, מה שמובן מאליו לנו, לפעמים בכלל לא קיים עבור הילד, כדאי לארגן סיטואציות וסביבות בטוחות בהן יוכל להתנסות ללמוד ולהיות עצמאיים.
– אנחנו יכולים לנסות עשרות דרכים לשכנע ילד, אבל תמיד הוא יהיה קשוב יותר לחבריו.
– מה שחשוב זה הקשר, ויכוחים מכבידים על הקשר ופוגעים ביחסים שלנו אם ילדינו, בחרו את הקרבות שלכם והתעקשו רק על מה שמהותי, וגם אז “חנוך לנער על פי דרכו”. עדיף שהילד יבחר את הדרך אל המטרה שלנו

והמסקנה החשובה ביותר: הקיץ הוא חברו הטוב ביותר של ההורה!

Read More